מדריך ל PGD

אם ברצונך לבצע PGD ולא להוריש את מוטציית BRCA לילדייך, זה מה שאת צריכה לעשות:

 

1. קבעי תור לייעוץ גנטי באחד מהמכונים הגנטיים הביעי בקשתך להליך וקבלי סיכום ייעוץ.

 

2. קבעי תור לרופא מומחה פוריות והביעי את רצונך בהריון עם PGD. הוא יפנה אותך לבית החולים ויפנה אותך לבצע בדיקות שונות טרם ביקורך בבית החולים.

 

3. עלייך לעבור בדיקות דם שונות, הן עבור פרופיל הורמונלי והן עבור בדיקה למחלות גנטיות נוספות. (אם הנך נשאית BRCA, בסיכוי גבוה הינך ממוצא אשכנזי ולכן מומלץ שתעברי לפחות 18 בדיקות גנטיות נוספות).

 

4. קבעי תור למחלקת IVF בבית החולים. עלייך להביא טופס 17 ואת כל תוצאות הבדיקות שלך. בסוף הפגישה עם הרופא, תקבלי את פרוטוקול הטיפול שלך והדרכה כיצד להזריק את התרופות ההורמונליות.

 

5. עלייך להביא 4 טפסי 17:

- שלב א': טיפול הורמונלי להשראת ביוץ ובדיקות נדרשות.

- שלב ב': טיפול לשאיבת ביציות, הפרייתן והחזרת עוברים מופרים.

מיקרומניפולציה

PGD: ברירת העוברים.

 

6. אם יש לך קרוב/ קרובת משפחה בחיים, נשא/ית BRCA, עליו לבוא למרפאת ה PGD ולתת דם. בהליך זה, הרצף הגנטי שלך עובר הצלבה, בשביל דיוק בהליך ה PGD.

 

7. תיקבע לך פגישה אצל הגנטיקאי של המרפאה וידובר אודות פרוטוקול ה- PGD.

במקרה שלי, ביקשתי לא לזרוק אף עובר לפח אלא להחזיר עוברים נטולי BRCA בעדיפות ראשונה ועוברים זכרים עם BRCA בעדיפות שנייה.

ביקשתי לשמור בהקפאה גם את העובריות הנשאיות. הוחלט גם שאם לא יהיה ניתן לדגום את העוברים (זה קורה!), יחזירו את מה שיש.

 

8. לפי הפרוטוקול שלך, עלייך להזריק לעצמך תרופה מעוררות ביוץ במשך כשבועיים. בימים אילה עלייך להיות במעקב ולעבור בדיקות דם ואולטרסאונד מספר פעמים. זה נשמע קצת מרתיע אבל זה קלי קלות. 

9. בתום ההזרקות, תעברי שאיבת ביציות. ההליך נעשה בהרדמה מליאה, באשפוז יום.  כאן תדעי כמה ביציות סה"כ שאבו לך.

10. הביציות שלך עוברות הפריה עם הזרע במעבדה. בתוך כיומיים תדעי כמה ביציות הופרו בהצלחה, כלומר: כמה עוברים יש לך.

 

אופן ה PDG: שתי אופציות

 

אופציה 1: בדיקת כל העוברים שהופרו והקפאתם ביום 5

אופציה 2: הקפאת העוברים ביום 3 ובכל תזמון החזרה, הפשרת כ 5 עוברים (מהם , סטטיסטית, אמורים להיות 50% עוברים לא נשאים), בדיקה ביום 4 והחזרת עוברים מאובחנים יום 5.

 

מה ההבדל, יתרונות מול חסרונות:

אופציה 1:

יתרון: יודעים מראש את מניין העוברים: נשאות ומין. ואפשר להחזיר בהתאם, כמה ומה שצריך.

חיסרון: הליך ה PGD מוריד את סיכויי ההפשרה של עוברים מוקפאים. כך שתוכלי להגיע להחזרת עוברים, והם/ חלקם לא ישרדו את ההפשרה. (זה קרה לי!)

 

אופציה 2:

יתרון: שרידות גבוהה יותר של העוברים בהפשרה ואיכותם גבוהה יותר.

חיסרון: בגלל שמפשירים מעט עוברים, יחסית, ולמרות שסטטיסטית, 50% מהעוברים אמורים להיות לא נשאים, יכול להיות מקרה בו כל 5 העוברים שהופשרו- נשאים... ואז אין עוברים לא נשאים להחזרה (גם זה קרה לי!)

 

--

11. העוברים עוברים את הליך ה PGD במשך כיומיים ובסופם תדעי כמה עוברים נטולי BRCA יש לך.

12. תזומני לפגישה ושם יוחלט מה וכמה יוחזרו לך. דעי: ייתכן, תאורטית, שכל העוברים יהיו ממין נקבה ונשאים של המוטציה. יהיה עלייך להחליט מה תרצי לעשות. האם להיכנס להריון עם עובר שיש לו גם את הגן הפגום או לעבור מחזור נוסף של הפריות. 

13. החזרת העוברים לרחם. הליך מהיר וללא הרדמה.

14. כשבועיים תמתיני לקליטת הריון. השתדלי לא לבצע פעולות מאומצות.

15. החזיקי אצבעות. אם הכל כשורה... את בהריון! עם ילד/ ילדים ללא BRCA! (בהפריות, אם החזרת יותר מעובר אחד, יש סיכוי מוגבר לתאומים).

אם לא, המשיכי בטיפולים: אם נותרו לך עוברים "בריאים" מוקפאים, תוכלי לבצע החזרה/ החזרות נוספות, במחזור הטבעי הבא שלך. אם לא, תאלצי לעבור שוב את הליך שאיבת הביציות וחוזר חלילה.

סטטיסטית, סיכויי קליטת העוברים ברחם לאחר IVF ו PGD הנה כ-17%. כלומר-בממוצע תאלצי לבצע כ 5-6 החזרות עד להריון המיוחל.

כמובן שככל שתעשי זאת בגיל צעיר יותר/ עם ביציות צעירות יותר- הסיכוי שלך גבוה משמעותית. 

 

חשוב לבוא להליך בידיעה שלא הכל הולך "חלק".

- יכול להיות שיהיו לך הרבה ביציות ויכול להיות שמעט.

- יכול להיות שלא יצליחו להפרות את כל הביציות.

- יכול להיות שכל העוברים שלך יהיו נשאים של המוטציה.

- יכול להיות שהעוברים ייקלטו כבר בסיבוב הראשון וייתכן שבסיבוב בחמישי. וייתכן שלא ייקלטו כלל!

 

- יכול להיות שקיווית שייקלטו תאומים ונקלט עובר אחד בלבד.

- יכול להיות שייקלטו תאומים בתחילה ואחד ייפול בדרך

שאר היכול-להיותים,  זהים להריונות רגילים.

 

המוטו בטיפולי פוריות: לא להתייאש, לחשוב חיובי ולהאמין שבסוף- יהיה טוב! smile

בהצלחה!

הדפסהדואל

שימור פריון לנשאיות

באופן כללי, ממליצה לכל איזה בתחילת שנות ה 30 לחייה, ללא קשר לנשאות, לעבור הליך של שימור פריון.

הרי מי יודע מה יוליד יום?

הזמן עובר מהר , נשים עסוקות בחייהן הפרטיים וכש"נזכרות" להביא ילדים- מגלות שזה לא כ"כ פשוט.

 

כל זה נכון, על אחת כמה וכמה, לנשאיות BRCA.

אם לבחורה מן המניין, יש את המירוץ הרגיל- נגד השעון הביולוגי,  נשאית BRCA רצה נגד שני שעונים:

גם השעון הביולוגי.

וגם השעון לסרטן השחלות ו/ או הניתוח המניעתי- להסרתן.

 

ממליצה לכל נשאית לעבור שימור פריון כבר בגיל 30.

 

לפי חוק משרד הבריאות:

"תהליך שמירת הביציות (הידוע גם כ"הקפאת ביציות" ) נועד לשמור על האפשרות של נשים להרות בעתיד (באמצעות הפריה חוץ גופית- IVF).  בתהליך,  נשאבות ביציות מגופה של האישה ומושמות בהקפאה.".

"שימור פריון מסיבות שאינן רפואיות, לנשים אשר מלאו להן 30, אך טרם מלאו להן 41. נשים אלו יכולות לעבור עד 4 שאיבות או עד להשגת 20 ביציות  (לפי המוקדם מביניהם). "

 

המלצות וטיפים לשימור פריון- שאלות ותשובות

 

- באיזה גיל מומלץ לעבור שימור פריון?

מומלץ לעשות את שאיבת הביציות כמה שיותר מוקדם, קרי: בגיל 30. כי אז סיכוייך לכמות גדולה של ביציות טובות- גבוהה מאוד. ככל שהגיל עולה, מכות ואיכות הביציות- יורדת.

סטטיסטית, האיכות הטובה ביותר של ביציות מתקבלת בין הגילאים 30-35. לאחר מכן, סטטיסטית, האיכות והכמות יורדים משמעותית.

מניחה ששמעתן על נשים שהרו עם ביציות שלהן בגיל 45 ושיש נשים פוריות גם בגיל מאוחר. אבל זה יוצא מן הכלל. באותו האופן, יש נשים שאינם פוריות גם בגיל 20.

אל תבנו על מקרי השוליים.

התמקדו בסטטיסטיקה. ולכן- כמה שיותר מוקדם- עדיף.

 

- מה מומלץ לעשות עם הביציות שנשאבו?

מומלץ לחלק את הביציות שנשאבו חצי- חצי:

חצי- תוקפאנה AS IS.

והחצי השני- תעבורנה הפריה ואז תוקפאנה כעוברים.

 

אם הנכן נשואות/ בזוגיות רצינית- עשנה זאת ההפריה עם זרע של בן זוגכן.

אם אינכן נשואות: עשנה זאת עם זרע של תורם זרע. 

הליך ההפריה נעשה במעבדה, כמובן.

ביצית מופרית עם זרע (שהיא בעצם עובר קטן, ובאנגלית: embryo), שעברה הקפאה, הנה בעלת סיכוי גבוה יותר להפוך להריון תקין בהמשך, מאשר ביצית שעברה הקפאה. 

הליך ההפריה לכשלעצמו, ידלל את מספר הביציות, שכן לא כל הביציות שנשאבות, תעבורנה הפריה.

 

- כמה עולה הליך שימור פריון?

נשאות BRCA לכשלעצמה, אינה סיבה מספקת לשימור פריון "בחינם"- דרך סל הבריאות.

עלות סיבוב שאיבת ביציות באופן פרטי והקפאתן עולה בבתי החולים הציבוריים כ 11,000 ש"ח ובבתי חולים פרטיים כ- 15,000 ש"ח. עלות התרופות

עלות מנת זרע, שעברה השבחה (אם משתמשים בזרע תורם)- כ 500-1,000 ש"ח.

 

לפי משרד הבריאות:

" שימור פריון מסיבות רפואיות –  שימור פוריות לילדות, לנערות, ולנשים המיועדות לקבל טיפול בכימותרפיה או בהקרנות
  • הטיפול ניתן לצורך הולדת ילד ראשון ושני לבני זוג שלהם אין להם ילדים בנישואיהם הנוכחיים וכן לאישה, נערה או ילדה, בלא ילדים, למטרת שימור פוריות. מקרים אלו בלבד יהיו במימון של קופת החולים ובכלל זה התרופות.
  • שימור פריון מסיבות שאינן רפואיות – במימון פרטי של האישה."

 

זו השקעה ששווה כל שקל. ורלוונטית עבור כל אישה, שחפצה בילדים בהמשך חייה, גם אם אינה נשאית.

 

- כמה סבבי שימור פריון כדאי לעשות?

עד שתוצאנה את המספר המקסימלי, על פי חוק, של עוברים וביציות.

אם, למשל, שאבו לכן 35 ביציות (פיזיבילי לגיל 30)  מהן 25 היו ברות הפריה והקפאה:

10 תוקפאנה

ו 15- תעבורנה הפריה, מהן ייוצרו 10 עוברים.

 

כך תגענה לתקרה, על פי חוק, של עוברים וביציות להקפאה: 20.

 

אבל:

אם, למשל, הצליחו להפרות לכן פחות מ 10 עוברים, למשל 9, משמע שהקפאתן 19 עוברים וביציות.

 

מה שיאפשר לכן לעשות סבב נוסף, וסטטיסטית, להקפיא כמות זהה, שהרי לפי לשון החוק, ניתן: "לעבור עד 4 שאיבות או עד להשגת 20 ביציות  (לפי המוקדם מביניהם). ".

קרי- תקפאנה קרוב ל 40 ביציות ועוברים,  מה שסטטיסטית, יאפשר לכן בסיכוי גבוה ביותר, להפוך לאמהות בעתיד, גם בגיל מאוחר וגם ללא שחלות!

 

- כמה זמן נשמרים העוברים והביציות בהקפאה?

הביציות והעוברים המוקפאים יישמרו במתקני ההקפאה למשך 5 שנים באופן אוטומטי ולאישה עומדת הזכות להאריך את משך ההקפאה, בתוספת תשלום, לפי תעריפון משרד הבריאות. הפריה מביציות מוקפאות אפשרית עד לגיל 54.

באופן כללי, לא "זורקים" / משמידים ביציות ו/ או עוברים ללא אישור האישה.

 

- אם יש לי עוברים מתורם זרע ומצאתי זוגיות, מה יקרה עם העוברים שהקפאתי?

נתון לשיקולכן.

אם תשאלו אותי? להשאיר אותם בהקפאה.

כולנו מקווים שהזוגיות שלנו תהיה לנצח אבל גם רואים מסביב שזה לא תמיד כך.  לכן, אולי תצטרכי אותם יום אחד.

 

- מה הסיכויים שלי להרות מביציות שנשאבו בגיל 30/ עוברים שנעשו בגיל 30 , בהליך הפריה חוץ גופית?

סטטיסטית, הסיכוי להיכנס להריון ספונטני, מיחסי מין רגילים, בגיל בו הפריון תקין, עומד על כ 25%-30%.

בהפריה חוץ גופית, בגיל זה, הסיכוי הוא כ 42%.

כלומר תאורטית, ממוצע, תוכלי להיכנס להריון תוך כ 2-3 ניסיונות.

יש ברשת מחשבונים רבים, המנבאים סיכויי הצלחה בגילאים שונים, עם נתונים שונים, בהפריה חוץ גופית.

המחשבון הזה- ממש טוב. בדוקנה סיכוייכן- כאן

 

 

- אז מה זה ההליך הזה? זה כואב?

לעניות דעתי, ההליך פשוט למדי, לא מאוד מסובך וכאמור, שווה את המאמץ:

השלבים בשימור פוריות:

1. במשך כשבועיים, על האישה להזריק לבטן הורמונים, המגרים את השחלות. זה גורם לשחלות לייצר מספר ביציות גדול זמן קצר.  אסכם את זה ב"לא נעים- לא נורא". 

2. במהלך השבועיים הללו, בעיקר החל מהשבוע השני לטיפול, תהיי במעקב אולטרסאונד ובדיקת דם.

3. כשרואים באלטרסאונד שהזקיקים גדולים מספיק לשאיבה והגוף קצת לפני ביוץ, מזריקים זריקה נוספת, לתזמון הביוץ. בכדי שלא יהיה ביוץ פתאומי וכל הטיפול ירד לטמיון.

4. כ 36 שעות לאחר מתן זריקה זו, מתבצע הליך שאיבת הביציות. ההליך מבוצע בהרדמה מלאה ואורך כ 10-15 דקות. ההתאוששות אורכת כשעה ולאחר השגחה קצרה, משתחררים הביתה. 

5. מיד לאחר שאיבת הביציות - הן מועברות למעבדה למיון וספירה.

6. את הביציות הטובות ביותר- יקפיאו ו/ או יפרו.

 

אם מבוצעת הפריה עם בן זוג:

7. על בן הזוג להגיע, לתת זרע. אין צורך לפרט איך זה נעשה wink

אם מבוצעת הפריה מתורם:

8. על האישה להודיע לבנק הזרע על מועד איסוף מנת הזרע, שניתן במיכל קטן, בגודל של כוס קפה גדול קפה טייק אווי.

 

9. ההפריה נעשית מיד לאחר השאיבה ומיון הביציות.

10. לאחר כ 24 שעות מיום השאיבה, המעבדה תעדכן כמה עוברים הופרו. את העוברים מגדלים ליום 3 או ליום 5.

11. אם תחלטנה בהמשך לעשות הליך PGD לעוברים, הקפיאו אותם ביום 3, בכדי שיוכלו להפשיר אותם בהמשך, לגדל ליום 4 (אז נעשה הליך ה PGDׂ) ולהחזירם לרחם ביום 5. סטטיסטית, זו השיטה הטובה ביותר ל PGD.

 

הכל על הליך PGD- ברירת עוברים- כאן

 

שיהיה בהצלחה.

"פרו ורבו ומלאו את הארץ".

 

 

 

 

3. 

 

 

 

 

2. 

 

 

 

 

הדפסהדואל

הליך PGD לנשאיות- כן או לא?

יש נשים, הרואות את נשאות ה BRCA כמחלה של ממש, כי עצם הידיעה על הנשאות והסיכון הנה נטל נפשי, שלא לדבר על שתי פעולות כירורגיות שיש לעבור: כריתת שדיים ושחלות.

 

ניתן לעבור הליך ברירת עוברים, בכדי לא להעביר את הגן הזה הלאה.

ההליך נעשה ע"י הפריה חוץ גופית (IVF) עם PGD- "אבחון טרום השרשתי".

לא כל קופות החולים מאשרות זאת וההחלטה ניתנת באופן פרטני, כל מקרה לגופו.

לי - ההליך אושר.

אני מכירה זוגות, בהם אחד מבני הזוג נשאי BRCA, שלא אושר להם PGD ולכן אולצו לשאת בעלות ההליך באופן פרטי (כ- 11,000 ש"ח למחזור ה IVF וכ 11,000 ש"ח נוספים להליך ה PGD).


התהליך יכול להיות לא פשוט וארוך ולא מתאים לכל אחת.

זה בעיקר, מאוד תלוי בגילך / גילך הביציות שלך (אם ביצעת הליך שימור פוריות בעבר).

 

אם תשאלו לדעתי:

לא הייתי ממליצה לאישה מעל גיל 35, שלא עברה הליך שימור פוריות בעבר, להתחיל בהליך שכזה.

כי סטטיסטית, איכות הביציות שלה פחות טוב ויכולה למצוא עצמה שנים בהליך שכזה, עם הרבה עוברים "על העץ" וללא תינוק ביד.

זה אינדיבידואלי, כמובן.

 

לפני הליך ה IVF, תתבקשי לעשות בדיקות שונות, בהן בדיקה של רזרבה שחלתית.

לדעתי:

בכל גיל:

אם הרזרבה השחלתית שלך נמוכה- לא כדאי לך להיכנס לסיפור הזה.

אם הרזרבה השחלתית שלך גבוהה- ובהליך שאיבת הביציות הוצאת מעט ביציות/ עוברים- לא כדאי לך להיכנס לסיפור הזה.

(אם כי יש מתאם חיובי בין רזרבה שחלתית ומס' הביציות/ עוברים).

 

בגיל מבוגר (35+):

אם הרזרבה השחלתית שלך גבוהה ו/ או בהליך שאיבת הביציות- והצליחו לשאוב לך ביציות רבות (מעל 20)/ לייצר לך עוברים רבים (מעל 15):

מציעה להיכנס להליך הזה עם הגבלה מראש של כשנה.

הרי סטטיסטית, כ 50% מהעוברים-יהיו נשאים.

בגיל כזה, מחזירים 2-3 עוברים במחזור.

להלן חישוב מתמטי סטטיסטי, שיעזור לנשים בגיל מבוגר, עם רמת פריון טובה, לקבל תמונה ברורה יותר של סיכויי הצלחת ה PGD ומשך הזמן שזה עלול לקחת:

1. בגלל הגיל, הסיכוי להריון תקין כתוצאה מהפריה נמוך יותר. בגיל 40, למשל, הסיכוי הוא כ 17% להחזרה. (לעומת כ 42% בגיל 30). כלומר: יש לבצע כ 5-6 החזרות עד להריון תקין.

2. אם את אכן פוריה, והשאיבה ייצרה לך כ 15 עוברים (שזה, כאמור, מקרה מצוין), משמע ששאיבה אחת, תספק בממוצע כ 2-3 ניסיונות לסבב בלבד.  עניין של 3-6 חודשים לערך.  

הרי סטטיסטית, כ 50% מהעוברים-יהיו נשאים ובגיל כזה, מחזירים 2-3 עוברים במחזור. ולכן החישוב: מ 15 עוברים: 7 מאובחנים "נקי", מחולקים ל 3 מבחנות: 2-2-3: 3 סבבים. סטטיסטית יארכו כ 3-6 חודשים.

3. כך שעבור 6 ניסיונות, בממוצע, תזדקק האישה לשנה.

וזה המון זמן עבור אישה בגיל "מבוגר", שרק יכול להרחיק את סיכוייה להיות אמא.

 

מחשבון מצוין זה,  יעזור לך לחשב את סיכוייך להרות- לפי פרמטרים של גיל, מצב, מס' ניסיונות קודמים ועוד.

מומלץ להשתמש בו, בכדי להבין טוב יותר סטטיסטיקות.

 

לכן: מציעה לכל אישה, בעיקר בגיל מאוחר ו/ או עם רזרבה שחלתית נמוכה, לשקול בכובד ראש הליך שכזה.

כי השאלה היא מה יותר חשוב לך:

להיות אמא?

או להיות אמא רק לילדים ללא BRCA?

 

בכל מקרה, הבה נקווה שגם אם בתך תתברר כנשאית- יהיה לה בעתיד פתרון.

ואם כבר עברת ניתוח של כריתה מניעתית, בדיעבד את יודעת שה"שד" לא נורא כל כך.

 

ועוד דבר:

בוודאי שלכל סטטיסטיקה- יש סטיית תקן.

מניחה שכבר שמעתן על ההיא , המבוגרת, שילדה.

ועל ההיא, הצעירה, שעברה שנים של ניסיונות כושלים להיכנס להריון.

ועל ההיא, הנשאית- שכל ילדיה אובחנו כנשאים.

וההיא, הנשאית, שאף אחד מילדיה לא יאובחן כנשא.

 

אבל אם הייתם סומכים על סטיות תקן אופטימיות- כנראה שלא הייתם נכנסים לאתר זה.

הייתם חושבים ש"יהיה בסדר". גם אם לכל הנשים במשפחתכם היה סרטן שד ושחלות...

 

בקיצור:

שיהיה בהצלחה!

 

 

 

הדפסהדואל

מאמרים נוספים...